Search
  • Maya Rimer

?The Art of Hosting מה זה מנהיגות השתתפותית, או

Updated: Mar 25, 2019


אומנות האירוח (או אומנות המנהיגות ההשתתפותית) היא סוג של "מערכת הפעלה" חדשה וטובה יותר עבור האנושות. היא מלמדת אותנו לתקשר טוב יותר, מבוססת על ערכים פרוגרסיבים, מעודדת שותפויות ויצירת משמעות- ומאפשרת לנו לשגשג בתוך עולם מלא כאוס ומורכבויות אומנות האירוח- The Art of Hosting Conversations That Matter The Art of Participatory Leadership שנקראת גם אומנות המנהיגות ההשתתפותית היא תפיסת הנחיית קבוצות ועבודה ארגונית אשר מכילה מתודות, מודלים, כלים וקהילה שוקקת ונדיבה אשר חולקת ידע וניסיון בארץ ובחו"ל

כפי שהשם המלא מציין, המטרה שלנו היא לא רק לייצר שיח- אלא לייצר שיח משמעותי. מה ההבדל? פשוט מאוד. בחברה שלנו הרבה מאיתנו אומרים כל הזמן דברים שאנחנו לא באמת מתכוונים אליהם, פשוט כי ככה החברה שלנו עובדת. "הי" "בוקר טוב" "מה נשמע" "בסדר"  ומילות חיברות נוספות נותנות לנו מסגרת חברתית ידועה וגורמות לנו הרגיש בנוח. בשיחות עם קולגות, נותני שירות או סתם ביומיום אנחנו מניחים שמי ששואל מה שלומנו לא באמת רוצה לקחת 10 דקות לדבר על הריב שהיה לנו עם בת הזוג הבוקר, והאינטראקציה הופכת לרדודה מטרתנו בהנחייה השתתפותית היא לצקת משמעות לתוך המפגשים והמילים שלנו, מתוך הידיעה שרק אם נייצר מקום לאנשים להביא את עצמם- באמת- נוכל להגיע לפריצות דרך, ליצירה משותפת ושינוי חברתי- בעולם או בארגון/ קהילה/ צוות שלנו. בהנחה שמטרתנו היא שעוד ועוד אנשים ילמדו לעבוד יחד בארגון עצמי ללא היררכיה דורסנית, יתחברו לתשוקות שלהם וייקחו אחריות על עצמם ופועלם- החיבור האותנטי והשיח הכנה והמשמעותי הם בעלי ערך רב

אז מה כוללת Art of Hosting? חוויתם פעם "קפה עולם" או "מרחב פתוח"? מתודולגיות השתתפותיות שנאספו על ידי מומחים מכל העולם, שבדקו ומצאו יחד מה מעורר באנשים יצירתיות ומוטיבציה. אותן טכנולוגיות חברתיות, או מבנים משחררים- מאפשרים שיח משמעותי רב משתתפים- ויודעות גם לאסוף את הידע הקולקטיבי לכדי חכמה חדשה. כך ניתן לעצב חזון משותף, לשאול שאלות מורכבות לגבי העתיד או להחזיק מעגל מעמיק ואינטימי שמייצר תקשורת חדשה בקבוצה. ניתן לעבוד ככה בקבוצות של 5 אנשים או 500- כשצורות שונות לאיסוף החכמה הקולקטיבית, קטיף- harvesting עוזרות לנו לעשות סדר ולהגיע למסקנות בבסיס התפיסה, המעודדת שינוי מערכתי, ישנם ערכים כמו שיוויון (וביזור מוקדי כוח), קבלת האחר (מגוון ושוני כחלק ממערכת חיה ומשגשגת) חלוקת ידע (קוד פתוח) ובחירה חופשית על כן, אומנות האירוח היא תרגול של שאלות והזמנות הן המפתח לשיחה מסוג חדש, ותפיסות הנחייה השתתפותיות כבר מצאו את דרכן לחברות גדולות כמו פייסבוק וגוגל, והאיחוד האירופאי הכשיר מעל עשרת אלפים איש באומנות האירוח בעשור האחרון. בעולם בו הטכנולוגיה מובילה פירוק ריכוזיות של כוח (דוגמת וויקיפדיה או אייר בי אנד בי) כאינדיבידואלים אנחנו מבקשים יותר מקום להביא את עצמנו. אפילו אסתכן בפופוליזם כשאמר שרק יחד נצליח

אפשר ללמוד לנסח שאלות ממש טובות. מסתבר שזאת אומנות בפני עצמה, בניית שאלה עוצמתית. אלברט איינשטיין אמר- "אם הייתה לי שעה לפתור בעיה, וחיי היו תלויים בפתרונה, הייתי משקיע את 55 הדקות הראשונות בקביעת השאלה שיש לשאול, מכוון שברגע שאני יודע מה השאלה המתאימה אוכל לפתור את הבעיה תוך פחות מחמש דקות" . אם נדע לשאול שאלות עמוקות ומדוייקות, אם נדע לעורר סקרנות אמיתית סביב נושא שחשוב לאנשים, נייצר שיח בוער ורלוונטי שאנשים רבים ירצו לקחת בו חלק. ואם נגלה שהשאלה ששאלנו היא בכלל לא השאלה הנכונה? אז בכלל הרווחנו זמן ואנרגיה, ונפנה לכיוון נכון יותר. להתחיל ב"למה", ולא ב"איך ומתי"- שינוי פרידגמה חשוב ומועיל

והזמנות? הן לא פחות חשובות. להזמנה (הזמנה מתכוונת כזאת, לא סמנטיקה של ניסוחי פקודות) יש איכות

יוצאת דופן. של חיוך, של משהו נעים, של אותנטיות ברצון לשיתוף פעולה. גם זה חסר  בעולמנו, הרגשה שבאמת רוצים אותנו כחלק, לא רק כקהל, כלקוח או פקוד. כדי לרצות לשתף פעולה, לרצות לקחת אחריות ובעלות בקבוצה, קהילה או צוות צריכה להיות בחירה

כי אם אדם בוחר להיות, ומאמין שבאמת רוצים אותו שם, אם השאלה סביבה התכנסו מהדהדת בו- ויש לו כיוון לתשובה, או המון סקרנות לשמוע אחרים- הוא יגיע אחרת. עם לב פתוח, קשוב ומשתף פעולה, מוכן להפתיע ולהיות מופתע. ואז מתחיל הקסם בישראל כיום אנחנו חווים פריצת דרך בשיטות ההשתתפותיות. יותר ויותר ארגונים, קבוצות, מנהלים ומנחים מאמצים את התפיסה, בהכשרות פנים ארגוניות, אי-כנסים וסדנאות הזנקה לפרוייקטים, או בייעוץ, עיצוב וליווי תהליכים השתתפותיים לשינוי קהילתי או ארגוני. כן ירבו!